ביום שאחרי, אל תוך עולם שהולך ומסתבך, אנחנו משחררים את הקליפ של "מידע פנימי".
"מידע פנימי" נולד בשני מפגשים חטופים ומלהיבים בין אסף אמדורסקי לביני.
היינו צריכים זמן כדי לקלוט מה יצרנו ולחשוב על הויז׳ואל שנרצה לצרף לשיר שלנו. אסף הראה לי קליפים שיצרו True Twins ולא היה קשה לשכנע אותי ללכת על זה.
התאומים האמיתיים, אלמוג סלע ואיתמר תורן המוכשרים כל כך, קלטו בתבונה ובהומור את הגרוּב ואת השפה שלנו ולקחו אותם לקצה.
לחצו על פליי.
אני נרגש וגאה לשחרר את "מידע פנימי", שיר משותף ראשון של אסף אמדורסקי ושלי.
מהפעם הראשונה ששמעתי ברדיו את "אהבה חדשה" (1994, באוטו, רחוב סלמה), המשך ב-"15 דקות" וכמובן "לראות את האור" המושלם, הבנתי שאסף הוא לא רק הבן של בני, חברו של אבא שלי מירושלים, אלא גם מוסיקאי משכמו ומעלה ומאד מאד לטעמי.
זה היה רק עניין של זמן שנעשה משהו יחד. זה לקח הרבה זמן אבל זה בא בדיוק בזמן.
נפגשנו באולפן שלי וטסנו. נגענו בכל כלי נגינה אפשרי, שרנו בקולות ושלפנו את ארסנל הטריקים שלנו כמוסיקאים ומפיקים. אסף הוסיף לזה טקסט חד ומבריק. בתוך יומיים השיר היה קיים ומופק ומשם עבר לשותפים הויזואליים המוכשרים שלנו, אלמוג ואיתמר, הלא הם True Twins.
מה שהתחיל התחיל!
–
מילים: אסף אמדורסקי
לחן: יזהר אשדות, אסף אמדורסקי
עיבוד והפקה מוסיקלית: אשדות x אמדורסקי
אסף אמדורסקי: שירה, תופים, בס, סינתיסייזר
יזהר אשדות: שירה, גיטרה, סינטיסייזר ותכנותים
הוקלט ובושל באולפן של יזהר אשדות ע"י יזהר אשדות
צילום ועיצוב עיצוב: True Twins
תאורה: עידן אלימלך
ארט: מאי סלע
סטיילינג: יעקב וולפסון
איפור: גלעד חזקיהו
יחסי ציבור: לירון פנחסי
דיגיטל לאמנים: עירן רסלר www.confia.co.il
הפקה בפועל: אנה וייסמן
הפצה דיגיטלית: NMC United
מילא לסכם שנה אבל איך מסכמים עשור?
בפריזמה הצרה שלי כאמן מבצע ומופיע, העשור החולף הוא זה שבו התחלתי לסכם כל שנה (עברית) בהופעה באמפי שוני ולארח את מיטב החברים המוכשרים שלי.
אני בוחר לחשוף כאן קליפ חדש בהופעה עם האורח הקבוע והחבר הנהדר שלי פיטר רוט. הביצוע הזה של "מה תאמרי" מדגים את הכימיה הנהדרת שיש בין שנינו ובין הלהקה הנהדרת שלי: צוף, שי, כרמל ואופיר.
תודה לאור בן זריהן שהנהיג את צוות הצלמים (על טהרת ה-A7SII), לגיל טלמן שהקליט, לאיתמר גפני שעשה סאונד ולזיו למור שהאיר אותנו. תודה לדודו לוי ולאופיר זוננשיין על הבמה ולגלית קלדרון ומיכל קליפר שמנהלות.
תודה לכם, חברות וחברים יקרים שבחרתם לבוא להופעה בשוני ולעשרות הופעות אחרות השנה ולהתראות בשנה הקרובה!
כבר בינואר אגיע לזאפה חיפה, זאפה תל אביב ולשתי הופעות בלונדון!
שנה טובה, יזהר
חלוץ הסינטיסייזר גרשון קינגסלי הלך לעולמו בגיל 97.
כשהייתי ילד מכור למצעד הפזמונים הלועזיים של גלי צה"ל, צץ לפתע סינגל עם סאונד חדשני ועתידני, כולו על טהרת סינטיסייזרים עם סיקוונסים היפנוטיים ומצד שני שיר פופ מוחלט.
זה היה פופקורן של גרשון קינגסלי' בביצוע של Hot Butter.
עד לאותו רגע, השימוש בסינטים במוסיקה פופולרית היה רציני וגרנדיוזי והפך לצליל המרכזי של מפלצת הפרוג או שהיה נסיוני ואוונגרדי.
גרשון (יחד עם ז'אן ז'אק פרי), בחר בכיוון הקל, המענג של הצלילים הסינטטים ובריתמיקה המתוכנתת-המהפנטת ובכך ייצר את הבסיס הקונספטואלי לפופ האלקטרוני של שנות השמונים ועד היום.
קינגסלי היה מהראשונים שהשתמשו בסינטים של בוב מוג, שהתלהב מאד מכך ואף נכח בקונצרט פורץ הדרך של הרביעיה של קינגסלי – First Moog Quartet – בקארנגי הול בניו יורק.
קינגסלי היה "משלנו" ועלה לארץ מגרמניה עם משפחתו. הוא חי בקיבוץ עין חרוד, לפני שעבר לארצות הברית שם חי ועבד כל חייו.
https://youtu.be/OSRCemf2JHc
לפעמים אני מרגיש שהזדקנתי וכבר לא אחווה את ההתרגשות של להיט שכובש את העולם.
ואז זה קורה ומשום מקום מגיח לאוויר להיט פופ ייחודי שכובש כל גיזרה, מדגים את הדרך בה יוצרים ומפיקים היום שירים ומציג את הדרך החדשה בה מתנהלת תעשיית המוזיקה הפופולרית.
הדוגמה הנוכחית הוא Old Town Road של הראפר הצעיר Little Nas X, על שלל גירסאותיו, בעיקר זו המשותפת עם Billy Ray Cyrus שהצליל שלו והסיפור מאחורי יצירתו והפצתו הוא לא פחות ממרתק.
אני עוקב בקביעות אחר מצעד הלהיטים האמריקאי שמפרסם מגזין התעשייה Billboard ושם לב לאחרונה לשני טרנדים כמעט בלעדיים בסאונד של השירים המאכלסים את המצעד. הראשון הוא כמובן הטראפ. קשה להתחמק מה-HiHat של מכונת התופים ה-TR808 שמדלג בין שמיניות לחלקי 64 ומגדיר את הסגנון. אם מקשיבים לטופ טן האמריקאי ברצף, זה נשמע כמעט כמו ביט אחד ארוך, בטמפו כמעט זהה.
הטרנד השני הוא הקאנטרי-פופ החדש. השירים כולם בסולם D או G כי כך הם נכתבים על גיטרה. זה מזכיר לי משאפ מדהים שמישהו עשה לפני חמש שנים וערך שישה שירי קאנטרי שונים בפרוטולז. שווה האזנה.
מה שמעניין הוא שבקאנטרי-פופ החדש יש יותר ויותר פזילה לכיוון הטראפ, וגם שם מתחילים לשמוע קלאפס של 808 ואפילו את ההייהאט הבלתי נמנע. היה זה רק עניין של זמן עד ששני הסגנונות יתמזגו אחד בשני. מדובר בהתנגשות טקטונית בין גזעית.
ליטל נאס אקס היה בן 19 כשנשר מהקולג׳ בג׳ורג׳יה והתחיל לפרסם סרטונים הומוריסטים קצרים ברשת. בדצמבר האחרון הוא הקליט ושחרר בעצמו את השיר Old Town Road. כאן נכנס לתמונה השותף הראשון של נאס ליצירה ולא פחות חשוב, לתמלוגים העצומים שזורמים בימים אלה.
Young Kio, בחור הולנדי בן 19 גם כן, התחיל לייצר בגיל 16 ביטים באמצעות תוכנת FL Studio שקיבל במתנה מחבר. לרוקרים שבינינו אסביר שה-Beat הוא בעצם ה׳פלייבק׳ של שיר היפ הופ והמפיקים יוצרים אותם כדי שראפרים יבצעו עליהם את החריזה שלהם. קיו התחיל למכור את הביטים שלו ברשת ב-20$ לחתיכה וכשהצליח לחסוך 180$, פתח חשבון ב-Beatstars, אתר שבו מפיקים מציעים ביטים שלהם למכירה. אחד הביטים של קיו תפס את אוזנו של ליטל נאס. הביט מורכב ממקצב של 808, עם תפקיד בס שמנוגן על ידי קיק של 808 בכיוונים שונים ומארבעה אקורדים מסומפלים של בנג'ו. כאן נכנסים לתמונה שני שותפים חדשים ומפתיעים: טרנט רזנור מנהיג להקת Nine Inch Nails ושותפו Atticus Ross. קיו סימפל את הבנג׳ו מקטע נידח של NIN בשם 34 Ghosts IV. ליטל נאס אקס קנה את הביט ב-30$. לו היה משקיע עוד כמה עשרות דולרים, היה יכול נאס להיות עשיר בעוד מיליון או שניים.
איך זה קורה? אתר ביטסטארז מציע כמה רמות מחירים לביטים כשכל רמת מחיר מאפשרת זכות מלאה יותר בשימוש וברווחים שעשויים להיווצר מהשימוש בביט. 30$ היקנו לנאס זכות למכור עד 3,000 עותקים מהשיר, זאת למזלו הרב של קיו שהפך לשותף בזכויות בשיר יחד עם רזנור ורוס.
אולד טאון רואד הפך מהר מאד לויראלי ונכנס בסערה למצעד הלהיטים האמריקאי ואפילו למצעד הקאנטרי. אבל אז הודיעו מנהלי בילבורד שהם מסירים את השיר ממצעד הקאנטרי כי "הוא לא כולל מספיק אלמנטים של שיר קאנטרי". כמובן שההחלטה הזו הריחה מגזענות ויצרה מיד שערוריה גדולה, אבל אז הגיע להצלת המצב האביר על הסוס הלבן, השותף המפתיע הבא, זמר הקאנטרי הוותיק, בילי ריי סיירוס, שמוכר כיום בעיקר כאביה של מיילי סיירוס. בילי ריי הציע לנאס להקליט איתו גירסה של השיר. הגירסה הזו הפכה בין לילה ללהיט ענק שובר שיאים, שנכון לימים אלה מבלה כבר 14 שבועות בראש המצעד האמריקאי.
לפני כשבועיים הופיעו נאס וסיירוס במה שנראה כהופעת נצחון מרגשת בטקס חלוקת פרסי המוזיקה השחורה האמריקאית. לשלוש דקות התמזגו להן תרבות הקאבוייז עם תרבות ההיפ הופ, עם רקדנים ורקדניות שחורות ולבנות ובעיבוד מרשים שכלל הבלחות הרמוניות אלינגטוניות.
בשבוע שעבר יצא נאס מהארון ואמר שהוא מקווה שהיציאה שלו תחולל שינוי בעולם המוזיקה, בעיקר בקהילות השמרניות של הקאנטרי וההיפ הופ.
שימו לב כמה אירועים והתרחשויות אמנותיות, עסקיות ופוליטיות קרו סביב שיר פופ פשוט בן ארבעה אקורדים. זה הכח והיופי של הפורמט המוזיקלי הזה באורך 3 דקות שממשיך להסעיר את העולם ואותי.
אתמול העברתי כיתת אמן בהפקה מוזיקלית, בבית הספר למוזיקה רימון. בסדנה השתתפו תלמידי מגמת ההפקה של עודד דוידוב.
היה עונג לפגוש אנשים צעירים, סקרנים וקשובים למוזיקה.