מאיר בנאי והסיפור של ״שירו של שפשף״

המוות של מאיר בנאי הוא טראגי וכל כך לא צפוי. מאיר היה אחד הזמרים המוכשרים שזכיתי לעבוד איתם, בעל הקול הנהדר מכולם.
הכרנו ונפגשנו לאורך השנים, אבל העבודה המשותפת שלנו הסתכמה בשיר אחד, ״שירו של שפשף״ מתוך פסקול הסרט שוברים והסיפור שלו מקסים.
בסוף שנת 1984 פנה אלי הבמאי אבי נשר להלחין ולהפיק את השירים לסרט מוזיקלי חדש.
במהלך העבודה הצטרפתי גם כשחקן (בפעם הראשונה והאחרונה).
ההקלטות החלו בינואר 1985, באולפני ״הרולד״ בככר המדינה בתל אביב שהיו הבית המקצועי שלי באותם ימים, בדיוק מול הלוקיישן של אולפני טריטון המיתולוגיים.
לקראת הצילומים, התסריט שוכתב ללא הרף ושחקנים התחלפו, כך שנאלצנו להקליט מחדש לא מעט מהשירות.
כשבוע לפני יום הצילומים הראשון, החליט אבי נשר להוסיף דמות חדשה בשם שפשף, בחור צעיר שמשמש בתפקיד זוטר בסרט שבתוך הסרט. האמת היא שהוא פגש את מאיר בנאי ברוך הכשרונות והחליט שהוא חייב לשלב אותו בסרט.
מאיר השמיע לנו מנגינה חדשה שלו שהתאהבתי בה מיד וניגשתי להכין את העיבוד. את רוב התפקידים תכנתי בבית ובאחד הבקרים הגענו לאולפן כדי להקליט את הגיטרה האקוסטית של מאיר ואת שאר הכלים, כולם מתוכנתים מהמחשב הפרימיטיבי שלי*. לקראת הערב הצטרפו אלינו גלי עטרי וסי היימן, גם הן שחקניות בסרט, שבאו לשיר קולות רקע.
הבעיה היתה שבאותו ערב, יום לפני צילומי הסצינה שבה מאיר שר את השיר, עדיין לא היה לשיר טקסט.
יאיר ניצני, שגם הוא שיחק בסרט נקרא לדגל לכתוב את המילים וכך מצאנו את עצמנו באולפן, מחכים ליאיר שיכתיב לנו את הטקסט כדי שנוכל להקליט שירה לקראת הצילומים בבוקר.
לקראת חצות יאיר התקשר. הסתבר שמהלחץ הוא נרדם, התעורר בבהלה והכתיב לי את הבית הראשון שכתב מיד כשקם:
״מה אני אני רק בן אדם,
אני חי ועובד כמו כולם,
ורואה עתיד, וחושב תמיד
שהכוונה נותנת אמונה״.
כולנו אהבנו את הטקסט ומאיר ניגש מיד לשיר. אין צורך להסביר שמאיר היה איש של טייק אחד, מגוייס ומדוייק טכנית ורגשית ברגע שהוא עומד מול המיקרופון.
צלצלתי ליאיר שהבטיח שיעבוד בינתיים על המשך השיר אבל הוא לא ענה. אחרי שעתיים של נסיונות, הוא ענה ומסתבר ששוב נרדם. מתוך ערפילי השינה, הוא התחיל לאלתר ולהכתיב לי את המשך המילים שצצו במוחו ההוזה:
״ואם רק נסתכל אם לא נבהל
ונראה לעולם שביחד כולם
אז יחד כן ללכת יחד
כן ללכת יחד אל האור
יחד זה הזמן ביחד
ואיתך ביחד לאהוב.״
מאיר ניגש לשיר וכאן גם הצטרפו אליו גלי וסי, אבל השיר עדיין לא היה שלם.
במהלך הלילה נאלצתי להעיר את יאיר לפחות עוד פעמיים כדי שיכתוב את שאר הבתים. באופן מדהים, ככל שהיה מנומנם יותר, כך הצטיינו המילים.
בשש בבוקר השלמנו את הקלטת השירה, עשיתי ראף מיקס זריז ויצאנו לצילומים, אותם אתם רואים כאן בקליפ.
מאיר הנהדר, יהי זכרו ברוך.
יזהר

שיתוף: facebooktwittergoogle plus



כתבו תגובה


  • הוד ב-

    כיף להיזכר בשיר הזה ולקרוא איך נוצר.
    חבל שאין עוד בלוגים כשלך ואמנים כמאיר.

    תודה


  • דבורה ב-

    שלום. ראשית עליי לציין שאני מלאת הערכה למאיר בנאי ז"ל ואני מגיל צעיר גדלתי על שיריו, זכור לי במיוחד השיר אביתר שנגע בי מאוד. אבל התגובה באה דווקא לשיר שירו של שפשף, השיר מנוגן בבית ספרנו ונראה לי שהמילים, יפות כשלעצמן, מנגינה יפה גם היא, אך ללא קשר בין השניים. השיר לא החליט אם הוא נוגע בעניין שמח או עצוב, אם הוא מתייחס בכובד ראש להיותו סתם אדם, או להתפרצות במילים: שהכוונה נותנת אמונה… אם כן למה הכעס בעוצמת התופים ןהקלידים שמכניסים אותנו לאקסטזה בלתי מובנת? נראה כי זה שיר שנכתב מתוך לחץ כדי להכניס לסרט מייד מחר על הבוקר.