אחד משלושת הטקסטים אותם כתב יזהר בעצמו לתקליט הראשון. שלושתם נכתבו בפרץ יצירתי (נדיר) בשבוע השני של מלחמת המפרץ. שיר זה מדבר על התחושות המיוחדות של החיים בתל אביב בימי הטילים.

אקורדים לשיר

לרכישת השיר ב-iTunes

מילים: יזהר אשדות
לחן: יזהר אשדות

זה כבר לילה שביעי ברציפות
זה זמן שאפסיק כבר לספור
שואל את עצמי אם בעינייך
הייתי אי פעם גיבור

זה לא הזמן לחופש
אמת רגעית מרה
לשנינו זה לא נוח
רק אין לנו מוצא

מכל החרדות
מכל החששות
מהעומד לקרות
מזכר נטישות
מהרגע הבא
מהשכל הישר
מכאב הבטן
ההגיון הקר
מהשינה החטופה
מחלומות הבעתה
היקיצה הבהולה
מהזעה הקרה

עד הפחד הבא

לא יכול לישון הלילה
השקט הזה חדש
העצב שבי רק מתגבר
והמתח לא נחלש

דואג לך כל כך עכשיו
אולי תבוא לכאן
אולי תשב אצלי, תנוח
אני ארגיש מוגן

מכל החרדות…